#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"משקין בית השלחין במועד וכו'. ב' הגבלות בהיתר השקייה אליבא דתנא דמתני'. ב] לחד מ""ד לא ס""ל אחד ההגבלות. איזה מהם. [מה שמצינו להדיא]."	"פסידא אין הרווחה לא. ולכן בית הבעל אסור. ולר""מ מותר.<br>ב'- ואפילו במקום פסידא מיטרח נמי לא טרחינן. ולכן ממי הגשמים וכו' אסור. [ועי' בגמ' שיש צד שראב""י לא סובר דין זה, ועכ""פ לא מצינו שסובר דין זה]."	"מו""ק ב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המנכש והמשקה מים לזרעים בשבת. משום מאי מתרינן ביה, ומדוע. 2 [ופי' התוס' בזה]. ב] דעת אביי בזה.	"א] רבה אמר משום חורש. מה דרכו של חורש לרפויי ארעא כו'.<br>רב יוסף אמר משום זורע. מה דרכו של זורע לצמוחי פירא כו'.<br>ופי' תוס', שדמיון המעשה דומה לחורש. וכוונתו להצמיח.<br>ב]&nbsp;<font color=""#080000""> הקשה על שניהם, שיתחייב גם משום חורש וגם משום זורע</font>. כמו זומר וצריך לעצים שחייב ב'. [עי' תוס' לפירושם, מה ק' משם. ועי' מהרש""א]."	"מו""ק ב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המנכש והמחפה לכלאים לוקה. מדוע. 2 ובאיזה פלוגתא תלוי.	"למ""ד שמנכש חייב [גבי שבת] משום זורע, א""ש.<br>ולמ""ד שמשום חורש, וחרישה בכלאים לא אסירא [עי' רש""י ותוס' רא""ש], הוא כר""ע שמקיים כלאים לוקה, וכולה ר""ע וכו' [עי' גמ']."	"מו""ק ב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משקין בית השלחין במועד ובשביעית. מדוע מותר בשביעית, הרי הוא מלאכה [או זורע, או חורש]. 2	"אביי- בשביעית בזמן הזה ורבי היא [דס""ל שהיא מדרבנן].<br>רבא- אפילו תימא רבנן אבות אסר רחמנא תולדות לא אסר רחמנא. מדהוצרכה תורה לפרט זמירה ובצירה, אף שכבר כתוב זריעה וקצירה."	"מו""ק ב:"		
